הפוניקולר של בודפשט – אייקון היסטורי, מלכודת תיירים, או שניהם?

הפוניקולר של בודפשט
הפוניקולר של בודפשט
פוניקולר מ-1870, תשעים שניות של נסיעה, וכרטיס שעולה כמו ארוחת צהריים – האם זו חוויה שלא תשכחו, או הפח הכי יפה בבודפשט?

כשנוף מדהים נמכר במחיר של 90 שניות

כשעומדים בכיכר קלארק אדם שלרגל גשר השלשלאות הנודע, אי אפשר שלא להבחין בו: שתי קרוניות עץ נוסטלגיות בצבע אדום-שמנת, מטפסות לאיטן לאורך מדרון תלול ב-48 מעלות אל מעל קו הדנובה. הבודאווארי שיקלו – הפוניקולר של בודפשט – קיים כבר 155 שנים, ומדי יום עשרות תיירים פוקדים את הדוכן בתחתיתו, מוציאים את הארנק, ורוכשים כרטיס לנסיעה שנמשכת בדיוק תשעים שניות.

כן. תשעים שניות.

אז מה בדיוק קורה שם? האם זו חוויה שאי אפשר לפספס, או שמא עוד פח דבש תיירותי בעיר שיודעת לגנוב לכם את הארנק בחיוך? הגיע הזמן לפרק את הנושא ולדבר באופן ישיר.

155 שנות היסטוריה

הפוניקולר נחנך ב-2 במרץ 1870, והפך לפוניקולר השני בגילו בכל אירופה. הרעיון בא מאדון סצ'נה, בנו של המדינאי ההונגרי הנודע איישטוון סצ'נה, שהתרשם ממערכת פוניקולר שראה בליון שבצרפת. המטרה המקורית לא הייתה חוויה – אלא פרגמטיות טהורה: לאפשר לפקידי ממשלה ולאורחי התיאטרון לעלות אל הרובע המלכותי על הגבעה מבלי להזיע בגרמות המדרגות התלולות.

המנוע המקורי היה קיטור, ותחנת התחתית עוצבה בסגנון אדריכלי מפואר שמיזג חדשנות תעשייתית עם אלגנטיות קישוטית. במשך עשורים הפך הפוניקולר לחלק בלתי נפרד מהנוף של בודפשט – ואז הגיעה המלחמה.

ב-20 בדצמבר 1944 הופצצה מערכת הפוניקולר בצורה קשה, ונותרה בהריסות במשך ארבעה עשורים שלמים. רק ב-1986 שוקמה לתפארתה המקורית – תוך החלפת מנוע הקיטור באטרקציה חשמלית מודרנית, אך עם שמירה מלאה על עיצוב קרוניות העץ המקוריות, החלונות הגדולים והקסם הוויקטוריאני.

מאז 1987 הפוניקולר מוכר כחלק מאתר המורשת העולמי של אונסק"ו, יחד עם רובע הטירה של בודה. לשתי הקרוניות יש אפילו שמות: "מרגיט" ו"גלרט" – על שם שני האיים הנודעים של בודפשט.

מה בדיוק מקבלים תמורת הכסף?

המסלול מכסה 95 מטר עם שיפוע של 48%, ועולה לגובה של כ-50 מטר. כל קרונית מכילה עד 24 נוסעים, והנסיעה נמשכת כ-90 שניות. בזמן הזה עוברים מכיכר קלארק אדם בתחתית ישירות לכיכר סנט גיורגי בראש הגבעה – בדיוק בין ארמון הטירה המלכותי לארמון שנדור.

דרך חלונות הזכוכית הגדולים של הקרוניות נשקפים נוף הדנובה וגשר השלשלאות המפורסם. ואז זה נגמר.

מחירים (2025):

כרטיס הלוך-חזור למבוגר: 5,500 פורינט הונגרי. כרטיס חד-כיווני למבוגר: 4,500 פורינט. ילדים בגילאי 3-14 הלוך-חזור: 3,000 פורינט. ילדים חד-כיווני: 2,000 פורינט. ילדים מתחת לגיל 3: חינם.

מאז מרץ 2025 קיים גם כרטיס משולב: נסיעה הלוך-חזור בפוניקולר בשילוב שייט על הדנובה – 6,500 פורינט למבוגר ו-2,500 לילד.

לשם השוואה ישראלית: 5,500 פורינט שווים בערך 54-58 שקל. כלומר, זוג שמגיע ורוצה לעלות ולרדת בפוניקולר ישלם קרוב ל-110 שקל. על 90 שניות של נסיעה.

חשוב לדעת: כרטיס בודפשט הרגיל אינו כולל נסיעה בפוניקולר. הפוניקולר מופעל תחת מערכת תעריפים נפרדת לגמרי. רק למחזיקי Budapest Card Plus תינתן כניסה חינם.

מלכודת תיירים? בואו נדבר בכנות

האינטרנט לא מרחם על הפוניקולר. עשרות ביקורות בטריפ-אדווייזור קוראות לו במפורש "מלכודת תיירים", "מיותר לחלוטין" ו"הדרך היקרה ביותר לחסוך 15 דקות הליכה". ביקורת נפוצה שחוזרת שוב ושוב: הנסיעה קצרה מאוד, וגם לאחריה – הנוף מהגבעה עצמה יפה בהרבה ממה שניתן לראות מתוך קרונית הזכוכית בדרך למעלה.

מבחינת עלות-תועלת טהורה, הביקורת מוצדקת: 5,000 פורינט על 90 שניות היא בין הנסיעות היקרות ביותר לדקה בכל אירופה.

ועוד בעיה: בשעות השיא – בדרך כלל בין 10:00 ל-16:00 בעונת האביב והקיץ – ההמתנה בתור יכולה להגיע בנקל ל-20-40 דקות. כלומר: ממתינים חצי שעה כדי לנסוע דקה וחצי.

אז מה עושים? האלטרנטיבות החינמיות (שאף אחד לא מפרסם)

לפני שמוציאים את הארנק, כדאי להכיר את האופציות שלא מוצגות בפרומו:

הליכה ב"מדרגות המלכותיות": מדרגות מפוארות וחינמיות בצמוד לתוואי הפוניקולר עצמו, שמובילות ישירות לראש הגבעה תוך כ-15 דקות הליכה. הנוף בדרך? לפחות כמו מבעד לזכוכית.

המעלית החינמית של וארקרט בזאר: הוארקרט בזאר (Várkert Bazár) – גנים ניאו-רנסנסיים מרהיבים ממש דרומית לפוניקולר – מציע שורה של מדרגות נעות ומעליות לאורך הגבעה, כולם חינמיים לחלוטין. אחד המסלולים הציוריים ביותר בעיר.

אוטובוס 16: קו 16 מסיע מכיכר דאק פרנץ (בפשט) ישירות לרובע הטירה בראש הגבעה – בעלות של כרטיס תחבורה ציבורית רגיל. למי שיש Budapest Card – הנסיעה כלולה.

אז האם בכלל שווה לעלות בפוניקולר?

כאן נדרשת כנות: תלוי מה אתם מחפשים.

אם אתם מחפשים ערך תיירותי – כנראה שלא. 90 שניות לא מצדיקות 55 שקל לאדם, ובפרט שהנוף הטוב יותר מחכה לכם בחינם בצד השני.

אם אתם מחפשים חוויה היסטורית – זה כבר שיקול אחר. רכיבה בקרונית עץ שמחברת אתכם ל-1870, לסצ'נה, למלחמה ולתקומה – יש בה משהו שלא נמדד בדקות. לתיירים רבים שבחרו לנסוע בשקיעה – כאשר האור הזהוב מצייר את הדנובה – הנסיעה עצמה הפכה לרגע שנזכרים בו.

מידע פרקטי לפני שנוסעים

מיקום: כיכר קלארק אדם – ממש ברגל גשר השלשלאות, בצד הבודאי.
שעות פעילות: ימים א'-ש', 8:00-22:00.
סגירות תחזוקה: ימי שני בשבועות אי-זוגיים, ועוד שבועות תחזוקה ארוכים באביב ובסתיו. חובה לבדוק לפני ביקור.
רכישת כרטיסים: בדוכן פיזי בתחנה התחתונה או העליונה (מזומן וכרטיס אשראי). רכישה מקוונת אפשרית באתר siklojegy.hu, אך כרוכה בדמי שירות של 175 פורינט לכרטיס.

לסיום: 155 שנה של ויכוח תיירותי

הפוניקולר של בודפשט הוא אחד הדברים המוזרים בנוף התיירות האירופי: אטרקציה שכולם מבקרים בה, רובם מתלוננים עליה, ואף אחד לא מפסיק לצלם אותה. היא שרדה מלחמת עולם, עמדה ארבעים שנה בהריסות, וקמה לתחייה – ועדיין, כל עונה מחדש, תיירים עומדים בתור ומוציאים 5,500 פורינט לנסיעה שנמשכת פחות מדקה וחצי.

אולי זה מה שהיא באמת מוכרת: לא תחבורה – אלא תחושה. תחושה שנגעתם ב-1870 ב-90 שניות בדיוק.


ביקרתם בפוניקולר? הרגשתם שהמחיר שווה – או התחרטתם שהלכתם על זה? ספרו לנו! ואם עוד לא ביקרתם בבודפשט – מה מונע?

הדילים הסודיים ביותר אצלך במייל

הסוכן החכם של "Click And Fly" יעדכן אתכם על הזדמנויות חופשה במחירים מצחיקים. רוצים גם? הירשמו לניוזלטר הרשמי שלנו